מטרת הבדיקה היא זיהוי סיכון מוגבר לתסמונת דאון
הבדיקה מתבצעת בין שבוע 11 ל- 14

בדרך כלל הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית אך לעיתים גם בגישה נרתיקית.
בבדיקה מודדים את עובי הנוזל שנמצא בעורף העובר.
מדידה זו בשילוב עם אורך העובר וגיל האישה , מוזנים לתוכנה אשר מחשבת את הסיכון הסטטיסטי לכך שהעובר לוקה בתסמונת דאון.

מהי המשמעות של שקיפות מוגברת?

שקיפות מוגברת אינה מחלה או בעיה בפני עצמה, אך היא מעלה את הסיכון לבעיות כרומוזומליות
(כגון תסמונת דאון) , הפרעות גנטיות (כגון תסמונת noonan) ומומים מבניים (בעיקר מומי לב).
שקיפות עורפית מוגברת יכולה להיות גם לעוברים תקינים.

כאשר השקיפות העורפית מוגברת, מבצעים ברור הכולל בדר"כ דיקור מי שפיר או סיסי שליה, וכן אקו לב עובר וסקירת מערכות קפדנית.

כדי להעלות את שיעור הגילוי של תסמונת דאון, מומלץ לבצע בדיקת דם לסמנים ביוכימיים (סקר ביוכימי טרימסטר ראשון) בסמיכות לבדיקת השקיפות העורפית.